פסק-דין בתיק ת"ק 4650-06-11

1.         א.         התובעים היו אמורים לצאת לטיול לחו"ל מיום 7.10.10 עד יום 21.10.10 ושילמו בעד הטיול סך של 29,011 ש"ח.

כחלק מההכנות לטיול, רכשו התובעים ביום 3.10.10 פוליסת נוסעים לחו"ל - "דרכון זהב" אצל הנתבעת והנתבעת הנפיקה להם הפוליסה.

התובע מאשר, שבזמן רכישת הפוליסה הוא  סבל מסינוסיטיס, אך לדבריו הודיע לו הרופא המטפל, שאין מניעה שיסע לטיול זה.

ב.         דא עקא, בסמוך לאחר רכישת הפוליסה חלה הידרדרות במצבו הרפואי של התובע וכתוצאה מכך נאלץ להתאשפז ביום 6.10.10 - יום לפני היום המיועד לנסיעה- עקב דלקת ריאות.

כך היה התובע מאושפז בביה"ח מיום 6.10.10 ועד יום  8.10.10 ובשל האשפוז ובשל מצבו הרפואי נבצר ממנו לצאת לטיול זה וכך גם נשארה התובעת בארץ ליד בעלה - התובע.

לאחר שהתובע הבריא, פנו התובעים אל הנתבעת ודרשו לקבל את החזר הכספים אשר שילמו בעד הטיול, אך הנתבעת דחתה דרישה זו, בטענה, כי בהתאם לתנאי הפוליסה תחול אחריות הנתבעת בתנאי, שהמקרה ארע לאחר הוצאת הפוליסה.

ג.          מאחר והנתבעת סירבה להחזיר לתובעים את הסכום ששילמו, הגישו הם תביעה זו לחייב את הנתבעת לשלם להם את הסך של 21,294 ש"ח, שהוא ההפרש בין הסכום ששילמו בפועל (29,011 ש"ח) ובין הסכום שהוחזר להם על ידי חברת הנסיעות

              (7,717 ש"ח).

התובעים הגישו תביעה זו, בסברם, שלאור תנאי הפוליסה, על הנתבעת להחזיר להם הסכום הנ"ל, משום שעצם העובדה שהתובע סבל מסינוסיטיס זמן קצר לפני רכישת הפוליסה, אין ולא היה בכך כדי לשנות מאומה את תנאי הפוליסה, שכן בתנאי הפוליסה נקבע, שהמבטחת תהא אחראית בגין החמרה של מצב בריאות קיים.

2.         הנתבעת סבורה, שיש לדחות את תביעת שני התובעים, כשם שהם דחו את דרישתם להחזיר להם הסך של 21,294 ש"ח, משום שתגמולי הביטוח שיש לשלם לתובעים, כפופים לתנאי, חריגי וגבולות הכיסוי הביטוחי ובנוסף לכך, טוענת הנתבעת, בין היתר, את הטענות הבאות: 

א.         מצבו הרפואי של התובע היה ירוד עוד לפני שנרכשה הפוליסה - כך גם עולה מתיעוד רפואי בעניינו של התובע - ולכן העולה מכך הוא, שבניגוד להצהרת התובע, הוא רכש הפוליסה בעת שהוא  כבר היה חולה, כבר היה חשד לדלקת ריאות והוא טופל תרופתית תוך מעקב רפואי.

ב.         הפוליסה מונפקת בתנאי מפורש, שמצבו של המבוטח יציב ושאין לו בעיה רפואית בגינה יידרש טיפול רפואי כלשהו בארץ ובחו"ל ותנאי בפוליסה הוא, שאחריות הנתבעת תחול רק אם המקרה אירע לאחר הוצאת הפוליסה.

ג.          הנתבעת סבורה, שלאור טענותיה, יש לדחות את התביעה נגד התובע (בשל מצבו הרפואי לפני שרכש הפוליסה) וכן יש לדחות את התביעה נגד התובעת - זאת בהסתמך על הוראות פרק 8 סעיף 8.5 לפוליסה, הקובע חריג גם בעניין בן משפחה קרוב.

3.         העובדות אותן העלו הצדדים - טענות מעניינות הן- ועל מנת להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין הצדים, יש לבחון את חומר הראיות שהוגש לבית המשפט על ידי הצדדים.

המסקנה הנובעת מטענות הצדדים ומהשאלה השנויה במחלוקת היא, שכדאי מאד להיות בריאים, לצאת לחו"ל עם בריאות טובה, ליהנות ולחזור בשלום עם בריאות טובה, אחרת, המבוטח- הנוסע- עשוי להתמודד עם פוליסה הנושאת בחובה: פרקים, סעיפים וכל פרק ולכל סעיף חריגים משלו ובסופו של יום התמודדות הצדדים היא לילך בין אותם פרקים, סעיפים ובמיוחד עם החריגים הרבים - עד הגיעו לתוצאה חיובית או שלילית, קרי זכייה בתביעתו או דחיית תביעתו.

4.         התובעים רכשו הפוליסה ביום 3.10.10 - 4 ימים לפני היציאה לחו"ל- והשאלה היא מה היה מצבו הרפואי של התובע במועד רכישת הפוליסה, שכן שאלה זו חשובה היא לצורך ההכרעה, האם על הנתבעת לשלם לתובעים את סכום התביעה - אם לאו.

לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את חומר הראיות, אני מחליט שיש לדחות את תביעת התובעים - זאת מן הנימוקים הבאים:

א.         א)         מההקדמה של תנאי הפוליסה, ניתן להתרשם שהפוליסה עונה על צרכי המבוטח, שכן נאמר שם, שתנאי ביטוח "דרכון זהב" הינם מקיפים ביותר וכוללים החמרה של מצב מחלתי קיים. החמרה בלבד ולא כיסוי לטיפולים השוטפים הניתנים למבוטח בגין אותה מחלה.

סעיף 1.5.2 של חלק א' לתנאי הפוליסה, עדיין נותן למבוטח תקווה כשלהי, שכן נאמר בסעיף זה:" התקופה לגבי הפסד תשלומים בגין ביטול נסיעה תתחיל מיום הוצאת הפוליסה אך לא יותר מ-30 יום לפני מועד היציאה המתוכנן מישראל ותסתיים ביום הטיסה לחו"ל". (ההדגשה שלי - ג.ב.)